המאמצים של סין לקדם סטייבלקויינים מעלה שאלות על דומיננטיות הדולר ואמוני השוק

כניסתה האפשרית של סין לשוק הסטייבלקוינים הפרטיים הופכת להשלים אסטרטגי ליוזמת היואן הדיגיטלי הרשמי שלה. דיווחים מצביעים על דיונים רגולטוריים בנוגע להנפקת סטייבלקווין רנמינבי חוץ-חופי באזורי הפיילוט בהונג קונג ושאנגחאי. המהלך משקף את שאיפת בייג'ין לחזק את השימוש הבינלאומי ביואן, במיוחד לתשלומים חוצי גבולות, תוך ניווט בפער האמינות שנותר לאחר שנים של פיקוח קפדני על קריפטו וניסויים במטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי.

חבר בכיר מרטין חוזמפה מהמכון פיטרסון מציין כי הדומיננטיות של אליפיי וו'יצ'אט פיי בעסקאות פנימיות הצליחה לכתר את המאמצים הקודמים למטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. סטייבלקווין ביואן יכול להציע אלטרנטיבה גמישה יותר ברשת, אך קיימות שאלות לגבי פיקוח – אם הטוקן יחקה את המגבלות הקיימות של היואן הדיגיטלי, הוא עלול לשכפל את אותן בעיות אמון. יולנדה טאן מ-ChainArgos מדגישה את האינרציה המערכתית המעדיפה מטבעות המקובעים לדולר, המהווים מעל 98% מנפח הסטייבלקוין. בורסות מרכזיות ויצרני שוק משולבים עמוק עם USDT ו-USDC, מה שיוצר אפקט רשת חזק.

אנליסטים בשוק מדגישים כי סטייבלקווין יואן מוצלח ידרוש אימוץ רחב על ידי מוסדות, בהירות רגולטורית וניהול עתודות אמין. ייתכן שבייג'ין תידרש להבטיח תמיכה מלאה בנכסים נזילים, ביקורות צד שלישי וממשל שקוף כדי למשוך משתתפים גלובליים. רפורמות פוליטיות וכלכליות המשפרות את המהירות להמרה של היואן המקומי יכולות לתמוך ביציבות, אך רפורמות אלו מתמודדות עם מגבלות פנימיות. למרות האתגרים, הצעת הסטייבלקווין מדגימה תחרות גיאופוליטית רחבה יותר סביב סטנדרטים של כסף דיגיטלי, ומאותתת על התעצמות היריבות בין האינטרסים של הדולר והרנמינבי בזירת הפינטק.