פלטפורמות טמפו בלוקציינים של Stripe להקטנת הבלתי מרכזיות

כריסטיאן קטליני, המתכנן המשותף של פרויקט הסטייבלקוין ליברה שכעת אינו פעיל, הביע ביקורת פומבית כלפי בלוקצ'יין טמפו של סטרייפ על סטייתו מעקרונות היסוד של ביזור. בפוסט ב-X, הדגיש קטליני כי רשתות הנשלטות על ידי תאגידים טומנות בחובן סיכון לקבלת החלטות מרכזית, פגיעויות ביטחוניות ואובדן הריבונות של המשתמשים כאשר הממשל נוטה לאינטרסים המונעים מרווח.

לקחים מכישלון ליברה

קטליני תיאר את מהלך ליברה, וציין כי חוזק טכני אינו מספיק ללא ארכיטקטורה ללא הרשאות. העיצוב המקורי של ליברה העדיף התאמה לרגולציה על חשבון ממשל מבוזר, ודורש אימות זהות ודגמי ארנקים נאמנותיים המשקפים מערכות פיננסיות מסורתיות. לפי אזהרתו של קטליני, טמפו של סטרייפ מחקה תבנית זו, ויוצרת דפוס צפוי שבו בעלי אינטרסים רבי עוצמה צוברים השפעה בלתי מידתית.

מבני תמריצים ושליטה ברשת

בלוקצ'יינים תאגידיים כמו טמפו מציעים חוויות משתמש חלקות והתאמה רגולטורית משולבת, אך מסתמכים על הוצאת מטבע ומודלים של ממשל חד-גופי. קטליני הדגיש כי לסטרייפ ולחברות דומות יש היכולת לשנות פרוטוקולים באופן חד-צדדי, להתאים מבני עמלות ולהגביל השתתפות משתמשים, וכך לשחזר היררכיות פיננסיות מסורתיות תחת מסווה של חדשנות בלוקצ'יין.

מודלים ללא הרשאה מול מודלים עם הרשאה

בלב הביקורת עומדת ההבחנה בין בלוקצ'יינים ציבוריים ללא הרשאה—בהם קונצנזוס ואימות מתבצעים דרך צמתים מבוזרים—ובין רשתות עם הרשאה שמגבילות את תפקידי המvalidators. קטליני טען כי הערך האמיתי של בלוקצ'יין טמון בעסקאות אמינות, חסרות גבולות וללא מתווכים מרכזיים. מודלים המורשים פוגעים ביתרונות אלו על ידי הקמת שומרי סף ונקודות שליטה מרכזיות, הפגיעות ללחצים רגולטוריים ולאינטרסים תאגידיים.

השלכות רגולטוריות ואקוסיסטמיות

רשויות רגולטוריות עשויות להעדיף רשתות עם הרשאה לנוחות הפיקוח, אך תמיכה כזו מסכנת פיצול האקוסיסטמה הרחבה. קטליני הזהיר כי אימוץ נרחב של בלוקצ'יינים תאגידיים עלול להדחיק רשתות ציבוריות בקוד פתוח, לעכב חדשנות ולהפחית חסינות. הוא קרא למפתחים ולמשתמשים לשקול את ההשפעות ארוכות הטווח של ממשל ולעודד מודלים היברידיים השומרים על תכונות הליבה של ביזור.

עתיד הבלוקצ'יינים התאגידיים

בעוד שהכיר בכך שרשתות תאגידיות יכולות להתקיים לצד שרשרות ציבוריות, קטליני הדגיש את חשיבות השקיפות, מסגרות ממשל פתוחות ומנגנוני קונצנזוס המונחים על ידי הקהילה. הוא הציע כי שרשרות תאגידיות מצליחות צריכות לאמץ ממשל רב-משתתפים, מערכי מאמתים מבוזרים ותהליכי שדרוג ללא הרשאות כדי להתאים לאתוס הבסיסי של הקריפטו.

בסופו של דבר, יוזמת טמפו של סטרייפ מהווה מבחן קריטי למאמצי בלוקצ'יין בחסות תאגידים. הצלחתה או כישלונה תכוון גישות רגולטוריות עתידיות, סדרי עדיפויות של מפתחים ודפוסי אימוץ משתמשים. אזהרתו של קטליני מהווה תזכורת חשובה כי ביזור נותר התכונה המגדירה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין — תכונה שלא ניתן להתפשר עליה מבלי לוותר על הפוטנציאל הטרנספורמטיבי שלה.