סוכנות דירוגי האשראי Moody’s Ratings פרסמה ב-26 בספטמבר דוח שמעריך את ההשפעות המקרו-פיננסיות של האימוץ המוגבר של מטבעות קריפטוגרפיים בכלכלות השווקים המתפתחים. הניתוח מצביע על כך ששימוש נרחב במטבעות יציבים ובאסימונים דיגיטליים אחרים עלול לפגוע ביכולת של הבנקים המרכזיים לנהל מדיניות מוניטרית יעילה, במיוחד באזורים הנתקלים בהפחתה כרונית בערך המטבע ולחצים אינפלציוניים.
Moody’s מזהה את הערוצים הראשיים להעברת הסיכון כנושא תחלופת הפיקדונות, שבה מטבעות יציבים הקשורים למטבעות זרים מחליפים אחזקות במטבע המקומי, ותחלופת תשלומים, שבה תמחור טובין ושירותים נעשה מחוץ ליחידה המקומית. דינמיקות אלו דומות לדולריזציה בלתי רשמית אך פועלות בפיקוח רגולטורי מופחת ובראות מוגבלת לרשויות המוניטריות.
הדוח מעריך כי הבעלות הגלובלית על קריפטו התרחבה לכ-562 מיליון אנשים עד סוף 2024, המשקף צמיחה שנתית של 33%. האימוץ היה הבולט ביותר בדרום מזרח אסיה, אפריקה וחלקים מאמריקה הלטינית, מונע על ידי גורמים כמו גישה מוגבלת לשירותי בנקאות רשמיים, תנודתיות במטבע ועלויות העברות זולות באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין.
בניגוד לכך, הכנסת מטבעות יציבים בכלכלות מבוססות נשארת בעיקר כהשקעה, עם מסגרות רגולטוריות שקופות ואינטגרציה בפלטפורמות אחסון מורשות. בשווקים המתפתחים קיימות לעיתים מבנים משפטיים מפורקים ואכיפה לא עקבית של חקיקות למניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות ותקנות ניירות ערך, מה שמגביר חשיפות מערכתיות.
Moody’s מזהירה כי גידול מתמשך בתשלומי קריפטו מחוץ למטבע המקומי עלול לשחוק הכנסות מעבר זכות הכסף, להפחית את שליטת הבנק המרכזי בתנאי האשראי ולהגביר ערוצי בריחת הון בין-לאומיים. בנוסף, חוסר השקיפות של פרוטוקולי בלוקצ'יין מסוימים עלול להחליש את היעילות במעקב אחר פעילות בלתי חוקית ובשמירה על שלמות פיננסית.
המלצות המדיניות מהדוח כוללות שיפור בהירות הרגולציה לנכסים דיגיטליים, הרחבת פיילוטים של מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC) כדי לספק חלופות לתשלומים דיגיטליים מקומיים, וחיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי בניהול מטבעות יציבים. Moody’s מדגישה את חשיבות חיזוק היכולות המוסדיות לניטור זרימות ברשת ולאכיפת מנגנוני ציות.
הרשויות בשווקים המתפתחים מתמודדות עם אתגר כפול של קידום הכללה פיננסית באמצעות חדשנות דיגיטלית תוך שמירה על ריבונות מוניטרית ויציבות מערכתית. דוח Moody’s מדגיש כי איזון בין מטרות אלו ידרוש גישות רגולטוריות מתואמות, שקיפות מוגברת והשקעה בתשתיות פיקוח.
תגובות (0)